מי זכאי לאזרחות ליטאית ולדרכון אירופאי
לאורך השנים ובעיקר מאז כניסת ליטא לאיחוד האירופאי, וכפי שקרה גם לאחרונה, הדין הליטאי שעוסק בתנאי הזכאות להשבת אזרחות ליטאית כבר השתנה מספר פעמים, הן בנוגע למסגרת המשפטית של הזכות להשבת אזרחות ליטאית והן בשאלה הנוספת באם גם קיימת זכות להחזקת אזרחות כפולה, בהנחה שאכן ראשית לכך בכלל קיימת זכות להשבת אזרחות ליטאית.
השאלה השגורה בפי המתעניינים בהשגת דרכון ליטאי – אירופאי – ״האם אני זכאי לאזרחות ליטאית״ אמנם שכיחה ומובנת מאליה, אולם המענה לה איננו טריוויאלי או פשטני כלל ועיקר.
ראשית, חשוב להבין שהבדיקה המקדמית שמטרתה לבחון את הפוטנציאל להשבת להשבת אזרחות ליטאית איננה ״טכנית״ ולמעשה כרוכה בייעוץ משפטי שהנו פרי בדיקה וניתוח הנתונים העובדתיים של כל מקרה ומקרה, לרבות מסמכים באם ישנם, זאת על מנת לבחון מראש את מידת הזכאות או הבעייתיות של כל מקרה ספציפי, בשים לב לתנאי החוק, הפסיקה העדכנית בבתי המשפט בליטא והמדיניות שקיימת באותה עת במשרד ההגירה הליטאי.
השבת אזרחות ליטאית
בליטא קיים חוק שקובע את תנאי הזכאות לאזרחות ליטאית מכוח השבה. למעשה החוק עוסק בזכות של מי שהיה אזרח ליטא עד לתאריך 15 ביוני 1940 להשיב את אזרחותו. זכות השבה זו, במידה ואכן קיימת לפי תנאי הדין הליטאי, מוקנית גם ל-3 דורות של צאצאיו של אותו אזרח.
אמנם, זהו התנאי הבסיסי והעיקרי להשבת אזרחות ליטאית אולם הוא איננו התנאי היחיד והבלעדי היות והוא כפוף גם לתנאים ומגבלות נוספות, חלקם נקבעו בהוראות החוק וחלקם חלים לאור פרשנות וקביעות פסקי הדין השונים שנפסקו לאורך השנים על ידי בתי המשפט בליטא, כך גם לאחרונה.
אזרחות כפולה
גם אם אדם מסויים לכאורה זכאי להשבת אזרחות ליטאית, בהתאם לתנאי הזכאות הנ״ל, עדיין אין זה בהכרח וכברירת מחדל מקנה לו גם זכאות להחזיק באזרחות כפולה. במילים אחרות ייתכנו מקרים שבהם אמנם אדם כזה לכאורה זכאי להשבת האזרחות הליטאית אולם זאת ניתן יהיה לעשות רק בכפוף לוויתור על אזרחותו האחרת (כגון הישראלית).
משכך, ברור שבאופן עקרוני הכדאיות לעצם התהליך להשבת אזרחות ליטאית תפחת במידה ואותו אדם, אף אם הוא זכאי להשבת אזרחות ליטאית, איננו עומד גם בתנאי הדין הליטאי להחזקת אזרחות כפולה. עם זאת ישנן נסיבות בהן עדיין יהא כדאי לבצע את התהליך גם למי שזכאי להשבת אזרחות ליטאית אולם איננו זכאי לאזרחות כפולה, אולם גם כאן כל מקרה צריך להיבחן לגופו בזהירות ובאופן פרטני.
יצויין שגם הדין בליטא בנוגע לזכות להחזיק באזרחות כפולה השתנה מספר פעמים ואף עשוי להשתנות שוב בעתיד. תיקון חקיקתי בנדון משנת 2016 חוקק בפרלמנט הליטאי לאחר שמשרד ההגירה הליטאי נקט לאורך תקופה מסויימת במדיניות שלמעשה מנעה מיהודים וצאצאיהם שעזבו את ליטא מלממש בפועל את זכאותם לאזרחות ליטאית מבלי לוותר על אזרחותם הנוספת, לרבות אזרחותם הישראלית. הישג חשוב ומשמעותי זה הושג לאחר שבין השאר משרדנו היה שותף פעיל ומשמעותי בטיפול בסוגייה זו אל מול גורמים שונים, בארץ ובליטא, לרבות במסגרת סיוע וייעוץ מקצועי לאיגוד יוצאי ליטא בישראל.
לסיכום
כחלק בלתי נפרד מן התהליך להשבת אזרחות ליטאית יש להוכיח את התנאים הנ״ל (הן בנוגע לעצם הזכאות להשבת אזרחות ליטאית והן בנוגע לזכאות לאזרחות כפולה) באמצעות נתונים, מסמכים וראיות מספקות בהתאם לדין הליטאי ולפי דרישות ומדיניות משרד ההגירה הליטאי. גם בדיקה ואבחנה באם מסמך כזה או אחר לא כל שכן האמור באותו מסמך אכן מספק לצורך עמידתו בתנאי הדין הליטאי, הנו חלק מבדיקת הפוטנציאל לזכאות להשבת אזרחות ליטאית שמצריכים ניסיון, מקצועיות ומומחיות משפטית בדין הליטאי בעניין זה.
האמור לעיל ניתן כמידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות עצה, המלצה, ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
יודגש כי שיקול הדעת הבלעדי והמלא להענקת אזרחות ליטאית ודרכון אירופאי מסור לרשויות הליטאיות בלבד.